<h1>ספר השולחן הלכ' סעודה שער חמישי</h1>
<h2>דף סו:</h2>
על כל יין מברכין ברכת המזון, אפילו ריחו רע ומגולה. ועל היין של צמוקים. וכן על יין שריחו חומץ וטעמו יין, שיין הוא. אבל אם טעמו חומץ, אע"פ שריחו יין אין מברכין עליו. שאחר הטעם אנו הולכין, וכרבא דאמר במסכת ע"ז ריחיה חלא וטעמיה חמרא חמרא, ריחיה חמרא וטעמיה חלא חלא, וקיי"ל כוותיה. שמרים שנתן לתוכן מים, אם נתן לתוכן שלשה ויצאו ארבעה יין הוא ומברכין עליו, ואם לא יצאו כי אם שלשה או אפילו שלשה וחצי אינו מברך עליהם ברכת המזון לפי שאינו יין. קונדיטון מברכין עליו, מאחר שיוצאין בו ידי ארבעה כוסות, כמו שאמרו בירושלמי [פסחים פ"י ה"א]. וקונדיטון הוא יין ישן ופלפלין. וכתב הרב ר' יצחק אבן גיאת ז"ל, יין שנתבשל מעט או שנתן לתוכו דבש, אין מברכין עליו בורא פרי הגפן, וגם אין מברכין עליו ברכת המזון. ולא הודו לו, דלא גרע מקונדיטון שמברכין עליו. ועוד שבמסכת שקלים [ירושלמי שקלים פ"ג ה"ב] שאלו מהו לצאת ביין מבושל לענין כוסות של ליל פסח. וממנה אנו לומדין שמברכין עליו בורא פרי הגפן וברכת המזון.
